היא מבוקשת מאד, בכל בית מחפשים את הזדמנות להזמין אותה פנימה. היא לא מסתכלת על סממנים חיצונים, ובכלל לא משנה לה אם אתם במגדל מגורים בן 50 שנה, או בבית פרטי עם שמונה חדרים. לא צריך להרשים אותה, וגם לא להתחנן לבואה. בגדיה מותאמים למשפחה המארחת, וכשהיא מגיעה ,כולם ללא יוצא מן הכלל אוהבים אותה כמו שהיא. רק שתבוא.
כזו היא גברת שמחה.
גברת שמחה אוהבת שמזמינים אותה, היא כל כך אוהבת לשהות בקרבת אנשים, שזו הסביבה הטיבעית שלה. לעיתים היא יכולה לבוא מעצמה בספונטניות, ככה סתם לדפוק על הדלת בלי סיבה מיוחדת. ופעמים שצריך להזמינה בכח, ממש להתחנן ולעבוד על המידות. תשמענה מה גברת שמחה החליטה לעשות בשבוע שעבר למשפחה במרכז הארץ, פשוט להופיע!
אך לפתע צצה בעיה, (כמו שקורה לעיתים במשפחות הכי טובות!) אתן יודעות איפה היתה הבעיה? לא תמיד פותחים לה את הדלת כשהיא באה לביקור חגיגי.אז מה היא עושה אתן שואלות? היא הולכת דרך החלון, מנסה לפתוח את התריס. הוא קצת חורק התריס, על השלבים יש שכבה מרופדת של אבק עוד מערב פסח של שנה שעברה, והאדניות וואי וואי כמה עצובות הן, כל העלים יבשים נראה כאילו עברו תהליך ייבוש טבעי. אז היא אוספת את עצמה וכל כבודה, ומצליחה להגיף בחריקה צורמנית את התריס בקושי. אבל אז היא נתקלת בחלון הזכוכית, הוא שקוף אומנם והיא רואה דרכו את כל המתחולל פנימה, היא דופקת עם אצבעותיה העדינות, אך אף אחד שם בפנים לא באמת שם לב. היא מנסה להזיז את החלון ימינה ושמאלה, ולא מתייאשת. לפתע רוח חזקה נושבת עם שריקה צורמנית כזו שאומרת: 'גברת שמחה אל תתיאשי', בום טראח התריס נסגר, הרוח סוערת שם בחוץ הו הו כמה סוערת.
שלא תטענה לרגע, היא חזקה מאד גברת שמחה, לא נשברת מחלון סגור. מחשבת מסלול מחדש, ופונה לטקטיקה הבאה, ההחלטה בין רגע נופלת ואל הטלפון היא מצלצלת. בקו הביתי יש שיחת ממתינה, מה שאומר שמישהי מאד מתוקה עסוקה בשיחה חשובה, השיחות קולחות בזו אחר זו, היא מטה אוזנה אל מעבר לדלת ומאזינה. בת העשרים משוחחת בכובד ראש על החברה שאמרה שעשו לה על זה שהגיבה לבנות ההן שככה אמרו לזו שהיא לא מספיק חייכה לאחותה, שהיא בעצם שכנה שלה לשעבר ששתתה לה מהתה הקר, ולה לא נשאר שום דבר…
אז היא מצלצלת לנייד האישי, בשביל מה הוא נייד ועל שום מה נקרא אישי? הוא בטח זמין ונגיש, היא מחייגת, יש לה סבלנות של ברזל, לא מתייאשת, ועל הכפתור חיוג היא שוב לוחצת. המנגינה בכלל מושתקת הפלאפון הנייד על רטט! מה, ולמה? כבר בגיל כזה הם רוצים שם שקט? אך כמו שאמרנו גברת שמחה לא מתייאשת, ומחכה להזדמנות הבאה כדי שתוכל להשתחל פנימה אל תוך הבית שכל כך רוצה אותה, הם שם בפנים לא יודעים שהיא כאן מעבר לדלת, הם לא מבינים שהם רק צריכים לפתוח לגברת שמחה, תווי פניה מאירים ומה שהיא בסך הכל רוצה שיורידו את הידית טיפה'לה ממש בקטנה, והנה הופ היא בפנים. לא צריך להכין לה כיבוד, גם אין לה דרישות בשמים, על אף שכשהיא נמצאת ניתן להרגיש שאפשר לעוף עם כנפיים לכל יעד נבחר במהירות האור. לנקות לכבודה מרצפות בדליי מים – מיותר, לשחות בדמעות של אושר וצחוק – נצרך!
בתור איידיאייצ'דיאית וותיקה, (יש דבר כזה!) הריאיון עם גברת שמחה הצריך ממני ריכוז גבוה מתמיד. שיגרתי אליה הזמנה מסוגננת וקבענו תאריך שגרתי ולא מיוחד, לעכשיו! כך שהיא תרגיש חופשי ובנח.
ההכנות לפגישה הצריכו ממני להעיף כל דבר קטן שיכל לפגום באיכות השיחה שלנו, הדממתי פלאפונים (אם צלצלתן ולא עניתי לכן, כנראה שזו הייתה הסיבה, צלצלנה שוב (: ). גם המוזיקה הפכה לרגועה. כחלק מההכנות לבואה חלקתי מוצצים לכל בני הבית שהראו נכונות להקשיב לשחתנו, מקטן פצפון ועד גדולה ועצמאית (שיהיו בשקט אנושי, כי כל מילה מפריעה לריכוז) קערת פירות עסיסית ומתוקה ובקבוק מים גדול וטבעי, אומרים שזה טוב לאור הפנים.
יאמר לשבחה של גברת שמחה שלא הייתי צריכה להמתין לה יותר מידי, היא הופיעה בדיוק בזמן. הרגשתי איך החיוך על פני הופך להיות רחב וממלא. שוחחנו רבות. חייבת לציין שלאורך כל השיחה הרגשתי איתה כל כך בנח, אתן חייבות לנסות! היא כזו מתוקה, חיננית ומאושרת, יש לה אנרגיות מדהימות. ניסיתי להדבק משמחת החיים שלה לקחת מכל הטוב הזה עוד ועוד. ואז היא אמרה לי משפט מקסים: "את לא צריכה להתאמץ, פשוט תני לי להכנס, השאר תני לי לעשות עבורך, יחד איתך". הוקסמתי!
גברת שמחה כל אחת רוצה אותך בקרבתה איך גורמים לך לעזוב הכל ולבוא?
"אני נשמעת עסוקה מאד, אני יודעת, אך אתן לא צריכות להתחשב בי או לדחות חלילה את ההזמנה, יש בתים ומקומות בעולם שאני נמצאת באורך קבע, שם אגב הכי טוב לי. יקירות ואהובות אני חייבת לומר לכן: עם מר עייפות, או אדון עצבות הגיעו לביקור, אל תתנה להם להתנחל אצלכם! זה יכול להיות אסון! שלחנה אותם לנפשם, תנו להם להסתדר בלעדיכם והזמנה אותי, אני אפנק אתכן ואקנה לכן כל מה שאתן צריכות!"
אפשר פשוט לקרוא לך שמחה נכון?!
"יכולה לקרוא לי שמחה בהחלט, ויש לי עוד כמה שמות חיבה: גילה, רינה, דיצה, חדווה, אורה, צהלה, ששון. אלו שמות שמבטאים אותי את מה שאני עושה עבורכן"
מה בעצם המטרה שנשים מזמינות אותך?
"נשים מזמינות אותי אליהן כי הן רוצות להיות שמחות, רגועות. נשים ששגרת היומיום שלהן עמוסה, והן רוצות לתבל את הזמן היקר שלהן במתבל השמחה והאושר. אישה שטוב לה עם המרירות, והכעס, עם הקנאה ועצבות לא צריכה אותי, אך חייה אינם חיים. המטרה העיקרית היא לשרוד את הגלות הקשה שלנו פה בעולם, ולקרב את הגאולה העיקרית האמיתית והשלימה, את הגאולה הפרטית של כל אחת ואחת, ואת הגאולה הכללית של כלל עם ישראל בעולם כולו."
לטובת הקוראות המיוחדות שלנו ספרי לנו איך מזמינים אותך? עם מה מתחילים?
" לא מסובך בכלל, וגם אין קוד סודי, השלב הראשון הוא להגיע להחלטה שענין השמחה חשוב ורצוי, מרגע זה, כל מטלה, ומשימה צריכה להיעשות בהרגשה טובה של הודיה על היש. להודות על כל הדברים הטובים שקורים, שקיימים. כשמודים שערי השמחה נפתחים. להודות לה' יתברך על כל המתנות שנתן ונותן מידי רגע. ממש לרדת לפרטי פרטים. חשוב גם להודות לסובבים אתכן על מעשים טובים, על חשיבה חיובית, על רצון טוב. לאחר כל זה נמשיך עם חיוך פיתה פלאפל ענק על הפנים, אח"כ נגיש סדרה של חיבוקים ונשיקות לילדים המתוקים ולהורים המסורים שלנו. על הדרך נוכל לעזור עם קצת ספונז'ה לנשמה ע"י ריח טוב, ומוזיקה מקפיצה שמעוררת את כל הבית. זה מדבק, מרגש! אני מבטיחה!!!"
מה המסר שתרצי להעביר לקוראות 'משפחה חסידית'?
"המסר העיקרי שאני רוצה להעביר לכל אחת ואחת הוא : אני אוהבת כל אחת ואחד, ומוכנה לגור אצל כל אחת! רק תפתחו לי את הדלת!"
קוראת יקרה, מה משמח אותך?
הכתבה פורסמה במוסף הנשים 'משפחה חסידית' של מגזין כפר חב"ד
