לכל משפחה יש את המנטליות השמורה רק לה, את המסורת שעוברת מאם לבת ומאב לבן, יש סדרי עדיפויות שונים, רצונות ועקרונות שאצל האחד זה חשוב ונמצא בראש הרשימה, לעומת המשפחה האחרת שלא מדבר אליהן כלל זה. לכל משפחה יש את ההרגלים שלה, המאכלים המועדפים עליה, מה שהגיע ממקום המוצא, מאהבה של סבתא במטבח.
אם נכנס לבנין רב קומות, נדפוק על הדלתות שלכאורה נראות דומות נגלה מאחורי כל מפתן בית,עולם עצום מלא בחלקיקים של מסורת שעוברת מדור לדור. שפה משלהם, סגנון מאכלים ואפילו ריח מיוחד!
יצאתי לדפוק על דלתות, וגיליתי עולמות
בואנה איתי….
את הדלת הראשונה פתחה לנו חני כץ וכך היא מספרת:
הגעתי ממשפחה חמה ומאד מגוונת, מצד אחד של הורי יוצאי פולין, בשיחה רגילה תמיד מצויה הציניות וההומור שלא עוזב אותנו בכל הזדמנות ופגישה משפחתית. בצד השני של ההורים שלי יוצאי אוקראינה יש פתיחות לכל נושא הנפש והרגש, המודעות גדולה ולוקחים את האירועים ברצינות תהומית. בבית ההורים שלי לקחו את המאפיינים המענינים הללו והרכיבו קומפוט עשיר של בריאות נפש עם הומור בריא. כשבניתי את ביתי שלי לקחתי על עצמי את זה כאחד מיסודות הבנין שאותו אני בונה. זה מתבטא בעיקר בשיח פתוח והדדי, כל פיפס קטן גורם לנו לאושר גדול ולצחוק שהופך גם רגעים פחות נעימים לאושר עילאי (עד כמה שניתן כמובן, כי בכל זאת אנחנו רק בשר ודם. לא תמיד זה מצליח כמו שאני רוצה, אבל זה חלק חשוב מחיינו. לדבר על הכל בלי חומות ומגננות, ולדעת לצחוק גם בסיטואציות לא נעימות.
סבא שלי עליו השלום אבא של אבא שלי שיחי' היה נוהג בכל סעודת שבת לשיר עם הילדים והנכדים ניגונים, זמירות שבת ושירי ערגה וכיסופין. עבורי זה זכרון נוסטלגי משמעותי, כשאני שומעת שיר שהוא נהג לשיר אתנו הנכדים סביב השולחן אני נזכרת בו, בדמות החסידית שלו, ובמסר של אהבת ישראל שזכה להעביר לנו במהלך חייו, גם בהתנהלות שלו בשולחן השבת, היה נותן לכל אחד מאתנו את הבמה לבחור את השיר אהוב עלינו, וכל אחד בתורו היה זוכה לקבל צביטת אהבה בלחי כאות הוקרה על השיר. גם את זה אמצנו בבית הפרטי שלנו, ובכל סעודת שבת אנחנו נותנים במה לילדים לבחור את השירים אהובים עליהם וכולם שרים בצוותא את השיר הנבחר. מעבר למסורת הנוסטלגית אני חושבת שיש בזה הרבה עוצמה ונותן לילד הרגשת שייכות ובטחון במעמד שלו במשפחה.
יש אצל הורייך מנהג חינוכי מקסים תרצי לשתף אותנו?
בודאי, אצל הוריי משתדלים לערוך את שולחן השבת כבר ביום חמישי שה כולל את המפה הצחורה, עם הפמוטות, כך שהילדים מרגישים את בואה של שבת קודש כבר מיום חמישי. קמים ביום שישי לבית שמחכה לשבת.
תוכלי להכניס אותנו למטבח שלך? אלו מאכלים מסורתיים אימצת לעצמך מבית הוריך?
ישנם כמה מאכלים שאמצתי לעצמי ואתן גם את המתכון: סלט תפוחי אדמה בכל סעודת שבת, אני מכינה את התפודים מראש ולקראת הסעודה מוסיפה את יתר החומרים כדי שיהיה טרי וטעים. זה מאכל מאד אהוב שראיתי בבית הורי. אפיית חלות בכל יום חמישי זהו מנהג שאימי לא מוותרת עליו ואני משתדלת להצליח במשימה. כשהילדים חוזרים מיום לימודים וריח האפיה מתערבב יחד עם המולת השגרה, מתחילים להרגיש את שבת מגיע. ככל שחלה קנויה תהיה טעימה לריח החלות הביתיות אין תחליף. עם הזמן למדתי לאפות מסוגים שונים של קמחים כדי שלכולם יהיה ערב לחיך. מאכל נוסף.
מתכון ביתי לסלט תפוחי אדמה של חני:
5 תפוחי אדמה אדומים מבושלים חתוכים לקוביות
3 גזרים מבושלים חתוכים לקוביות
3 כפות מיונז
קופסת אפונה
קופסת מלפפון חמוץ
מלח
פלפל שחור
אופן ההכנה: לאחר בישול של הגזר והתפוחי אדמה, לצנן מעט ולהוסיף את שאר המרכיבים, לערבב בעדינות שהתפוחים אדמה לא ימעכו. לעיתים ניתן לשדרג ולהוסיף עלי כוסברה קצוצים.
את הדלת של מינה פתחה לי ילדונת מתוקה עם 2 קוקיות אסופות בסרט יפה. אמה מצאה את הזמן להכניס אותנו אליה על אף שגרת יומה העמוס. (כמו כולנו ב"ה י.ר). נהניתי לראות את הטיפוח והסדר ששלט בבית על אף גודלה הקטן של הדירה .
מה ראית בבית הורייך וכיום את נוהגת בביתך שלך?
ב"ה כמו כל אישה היום שלי עמוס מאד, ואם כל זה אני מאד משתדלת שיהיה מאפה נגיש וזמין, זו יכול להיות פשטידה, עוגה, עוגיות, פיציות, לא מחייב עוגת שכבות 4 קומות. לקחתי את ההשראה והרעיון מאמי שתחי' שעוסקת בחינוך וייעוץ, ועל אף שהיא עסוקה מאד ויומנה מלא בפגישות ומטלות נחוצות, היא מקפידה שיהיה מאפה זמין לכל מי שנמצא בבית. אני אומנם לא עוסקת בקונדיטוריה עילית, או פטיפורים מושקעים, אבל אני יודעת כמה חשוב הריח והטעם למשפחה כולה. הזכרון שלי מהיותי ילדה ואפילו בבחרותי כנערה, חזק מאד. כל פעם שאני אופה מתכון מאמא שלי אני נכנסת בדמיוני לבית הוריי וריח האפיה מקבל את פני, זה מרחיב לי את הלב וגורם לי לאושר גדול. גם כשאני עומדת ומכינה עוגת טורט פשוטה אני יודעת שעוד לפני הטעם, הריח מדבר אל הלב. (את לא המרואיינת הראשונה ששמה דגש על ריח אפיה, זה אכן מראה כמה משמעותי ריח של בית. שמעתי פעם המלצה לאישה צעירה שכשבעלה חוזר אחרי יום שלם מהלימוד והיא לא הספיקה להכין ארוחה, דבר ראשון שתטגן בצל, הריח יעשה כבר את שלו)
אצל הוריי יש נוהג מקסים שאני לא מוותר עליו: בכל יום הולדת של כל ילד בכל גיל, מגיל שנה ועד בכלל, אנחנו נוהגים לחגוג במסיבה מושקעת ורצינית, במסגרת הביתית – משפחתית. עורכים התוועדות שכוללת: תפילה, תורה וצדקה. פרק תהילים של הילד כולם אומרים יחד בהתרגשות, אומרים דבר תורה אקטואלי ונותנים מטבע בקופת הצדקה. לאחר מכן כל בני המשפחה מקבלים על עצמם החלטה טובה, וסועדים בארוחה חגיגית ודשנה. כמובן שלא שוכחים עוגת יום הולדת שהוכנה במיוחד בשביל ילד/ת היום הולדת. הילד כל שך שמח ומרוגש שכולם שמחים איתו והוא זוכת לקבל את מלא תשומת הלב. מנהגי היום הולדת מיושמים באופן כייפי וחוויתי.
את נוהגת לתת את ביתך לאורחים על אף גודלו הקטן והצפיפות, מאין הדוגמא וההשראה?
לאחר נישואיי כשנכנסתי למשפחה של בעלי (הם אינם נמנים על חסידות חב"ד אך ליבם חסידי וחם) התפעמתי מאד מהרגל מדהים ולא ברור מאליו, על אף גילם המבוגר של חמי וחמותי דלתם פתוחה לרווחה לאורחים, גם לעיתים לאנשים שאינם מוכרים להם. במקרה שמישהו נתקע עם מקומות לינה לשבת, או באמצע השבוע חמותי מקבלת בזרועות פתוחות את האורחים ונותנת הרגשה מדהימה של "תרגישו חופשי". אגיד את האמת, בתחילה כשנכנסתי למשפחה חששתי מחוסר פרטיות, לא הורגלתי להכנסת אורחים ברמה כזו, הוריי ארחו משפח קרובה בעתות שמחה כמו שלום זכר, קידוש או שבע ברכות אך לא מעבר לכך. אצל הוריי בעלי כמעט בכל שבת תוכלי לראות אנשים כלל לא מוכרים מתארחים ומרגישים בנח. לאט לאט התרגלתי לרעיון, והוא מצא חן בעיני, בתקופה שהתקרבנו לחב"ד וזכיתי להכיר את ה"מתנות" שמביאה איתה החסידות אהבת ישראל והנתינה האינסופית, זה התחבר אצלי כמו פאזל, היה לי יותר קל לקבל את זה כמשהו גדול ומיוחד. הכנסת אורחים זו מצווה גדולה ומיוחדת. היום אני משתדלת לאמץ את המודל הזה וממש לחכות את המנטליות היפה של הכנסת אורחים בלב רחב. ואתן דוגמא: לעיתים כשחמי וחמותי נוסעים לשבת הם משאירים את הדירה שלהם למשפחות שעושות שמחה באזור, וכשאני אומרת לך שהם משאירים את הדירה, מדובר בדירה גדולה בת 5 חדרי שינה, זה לא מעט חדרים. ואם כל זה, כל המיטות מוצעות, בחורף יש שמיכות פוך וקוץ לבחירה. כריות בשפע, תנור חימום. בקיץ יש מזגן עם שעון שבת. ליד כל מיטה תראי נטלה בקערה. במטבח חמותי הצדיקה משאירה מיחם חשמלי, עוגות שתיה מתוקה, בקבוקי מים, מגבות ושלל פינוקים. היא חושבת על הדברים הקטנים שמחממים לאורחים את הלב. ובכל פעם מחדש זה מרגש אותי ומדהים כאחד. אימצתי את הרעיון וכשאני נוסעת להוריי לשבת אני משתדלת להשאיר את הדירה לשכנה או מכר שצריך לארח. למדתי ממנה להשקיע גם בדברים הקטנים, שגורמים למתארח הרגשה טובה. בעיניי זו הכנסת אורחים אמיתית. בשבתות רגילות שאנחנו עורכים סעודות בבית, אני אף פעם לא יכולה לדעת כמה אנשים יסעדו איתנו, תמיד בעלי חוזר עם אורח או כמה אורחים ששוהים באזור. וזה בהחלט מסורת מיוחדת שלמדתי מחמי וחמותי שיהיו בריאים. אני מכינה אוכל בשפע וב"ה אף פעם לא נזרק אוכל, יש סיעתא דשמיא מיוחדת בנושא, אני רואה את זה בכל שבת מחדש.
לאביטל צ'רנוי יש 2 דלתות להציץ דרכן. האחת כאן בארץ כשהיא באה להתרעננות מהשליחות שלהם בז'פורוז'ה שבאוקראינה. והשניה, אי שם באוקראינה המחוממת ע"י השלוחים המסורים.
אביטל גדלה בבית יהודי אוקראיני, במהלך ילדותה למדה אביטל מושגים יהודיים בזכות אביה ששמר על הניצוץ דולק. יום כיפור נשמר בהקפדה חמורה, וגם לפסח אביה ע"ה שמר כלים מיוחדים עבור חג המצות, בידיעה שאלו כלים רק לחג הפסח. בהיותה ילדה ידעה אביטל שיש לחגים אלו משמעות מכיון שהם יהודים. כיום אביטל שליחה מסורה בביה"ס היהודי בז'פורוז'ה, וכל ילדי ביה"ס זוכים לקבל ממנה מושגים יהודיים חסידיים במסירות ובדביקות שאין לתאר.
מה החוויה הזכורה לך בתור ילדה? כיום את אמא ל3 מתוקים, ושליחה אלו דברים מאמצת בהנהגה שלך בביתך?
בכל יום בהיותי קטנה לאחר שהייתי שבה מהגן או מהפארק, אימא שלי המסורה שדאגה לי וטפחה אותי ולא החסירה ממני דבר, היתה מתיישבת איתי ומספרת לי סיפור. בד"כ אהבתי להאזין לאותו הסיפור כמה פעמים. זו היתה עבורנו שעת איכות עם אמא. לעיתים קרובות היתה שרה לי שירים ומלמדת אותי לשיר יחד איתה את השירים שאהבתי במיוחד. כיום על אף שהיום של הילדים שלנו עמוס ומסתיים יחסית בשעות מאוחרות ולא משנ אם אנחנו בארץ או במקום השליחות שלנו, אני מתישבת עם הילדים המתוקים ומספרת להם סיפור, שרה איתם שירים עם תכנים חסידיים ומחדירה בהם אהבת ה'. לאחר כזו שעת איכות הילדים המתוקים שלי נרדמים, וזה פשוט תענוג! בעיני זו השקעה עם ערך בזמן איכות עם הילדים, בפרט שזה חוויתי ומהנה.
בילדותי גרנו במזרח אוקראינה, בעיר ארטיומובסק (נקראה כך בעבר על שם ארטיומובסק שעזר במהפכות שהיו בזמנו י.ר) היום העיר נקראת בחמוט. בכל יום חמישי נהגנו לנסוע לבבושקא ודידושקא (סבא וסבתא) שהיו גרים בעיר פופסנאיה. נהגנו לשהות אצל סבא וסבתא עד יום ראשון. לאחר ארוחת בוקר דשנה שכללה: פירה תפוח אדמה, וסלט כרוב היינו יוצאים מוקדם בבוקר לשוק. זו היתה חווי המשפחתית קסומה עבורי שאני זוכרת אותה מאד לטובה. גם היום כשאני בארץ אני משתדלת לצאת עם אימי היקרה והילדים לשוק המקומי. זו חוויה בלתי נשכחת עבור כולנו.
אלו מאכלים את מכינה מהמטבח האוקראיני?
ישנם 2 מאכלים שאני מכינה די הרבה וב"ה גם הילדים אוהבים אותם, אלו מאכלים מאד מקומיים עם אופי אוקראיני במיוחד. בורש, ופרשמק, אלו שמות המאכלים.
המאכלים מבוססים על ירקות כמו תפוח אדמה, סלק, גזר ובצל. פחות תראי בחורף) לעומת זאת בארץהירקות עסיסיים מלאי טעם. את הבורש אביטל מכינה יום יומיים לפני הארוחה כדי לקבל טעם עשיר יותר.
אז איך את מכינה את המאכלים הללו? יש איזה סוד אוקראיני?
זו לא תורה גדולה, כל אישה יכולה להכין זה פשוט וקל, רק צריך לדעת לאהוב את המאכלים עם האופי הישראלי לא כולם מתחברים לזה (:
בורש (לא בורשט כמו שרובנו חושבים) – בסיר של 5 ליטר אביטל מניחה עוף ובקר עם העצמות, לאחר בישול ארוך של שעה וחצי, מוסיפה סלק וגזר מגורד וקוביות קטנות של תפוח אדמה לא מבושל. מוסיפה בישול של עוד 40 דק' ולאחר שהסלק מאבד את הצבע היא מוסיפה 2 כפות של רסק עגבניות. לאחר בישול של 40 דק' ניתן להוסיף שמן ומעט חומץ. לתיבול ולטעם: סוכר מלח ופלפל שחור, לעיתים אביטל מספרת שהיא מוסיפה גם שעועית. לאחר שעה נוספת, מוסיפה כרוב ומרתיחה עוד כמה דק'. בהמלצתה החמה של אביטל כדאי להגיש את המנה מחוממת לאחר שהות של יום יומיים במקרר. התבשיל סופך אליו טעמים בקירור ומקבל טעם מיוחד.
המאכל הנוסף שאביטל משתפת אותנו מבית אמא נקרא: פרשמק – זהו מאכל שעשוי מדג מלוח ללא עצמות. מוסיפים לדג כמה פרוסות לחם ,2/3 ביצים קשות מגורדות, תפוח גרנד מגורד, בצל שלם מגורד ומעט חומץ. מערבבים את הכל בבלנדר ולאחר הערבוב מוסיפים שמן. אין צורך לשים מלח מכיון שהדג מספיק מלוח. אם רוצים לתקן את היבול ניתן לשים פלפל שחור. את המאכל המענין הזה (לי הוא היה חדש וממש לא מוכר י.ר ) מגישים קר כממרח או כתוספת למנה עם לחם.
דלתות נוספות נפתחו בפני אך קצרה היריעה מלהכיל, מקווה שנהניתן
להת' בפוסט הבא (:
הכתבה פורסמה במוסף הנשים "משפחה חסידית" של השבועון "כפר חב"ד"
